הכתובת שבצומת

פרוצה קראה לי הבוקר חרדי. הזעזוע שלי עמוק, אני לא מבין איך בישראל אלפיים וכמעט שתיים עשרה מתרחשים דברים כאלו. ציבור הפרוצות לא למד דבר מרצח רבין, היום אלו מילים מחר מישהו עוד עלול לקום ולעשות מעשה, בגיבוי מלא של הסרסורים המסיתים שלהן. אל תגידו "לא ראינו, מדובר בפרוצה שהיא עשב שוטה". מתי גורמי אכיפת החוק יטפלו ברצינות בציבור הפרוצות?

איתמר פליישמן

הגינוי המגונה

גינוי הוא היום הסחורה החמה. הימין נדרש לגנות את ה"תג המחיר", ודורש מהשמאל לגנות את האנרכיסטים. החרדים נדרשים לגנות את הסיקריקים, דורשים בתגובה לגנות קיצוניות חילונית. אלא שאחרי כל גינוי בא ה'אבל' המתבקש, ולכל תופעה מגונה יש "אבל" ארוך במיוחד, שהופך את הגינוי כולו לרלוונטי כמו שכותרות העיתונים רלוונטיות למציאות. הגיע הזמן להפסיק לדרוש גינויים ולהתחיל לבקש הצעות לפתרונות אמיתיים.

ג'ניה פרומין

החרדים של וואדי ערה

היות ולעצבן חרדים כדי להראותם בקלונם נהיה טרנד מוביל אני מציע שנעשה אותו הדבר גם לערבים. נצעד במקום ערבי מובהק, נגיד, אום אל פאחם, עם דגלים. נצרף אלינו מישהו שממש יעצבן אותם, נגיד, איתמר בן גביר, ונכריז בקולי קולות שזה חלק ממדינת ישראל. להערכתי יפרצו מהומות ואנשי התקשורת ייווכחו שהערבים לא תומכים במדינת ישראל והסיקור שלהם יתחיל להיות מאוזן.

משה מאירסדורף

אלוהים, הנמלה ואנחנו

האם אלוהים מורכב ותבוני יותר ממני באותה מדה בה אני מורכב ותבוני יותר מהנמלה? אם כך, הרי שהסיכוי שאצליח להבין את דבר אלוהים קטן מהסיכוי שהנמלה תצליח להבין אותי. המסקנה פשוטה: כל אדם הטוען שהוא יודע מה דבר אלוהים – משקר, נקודה. הרב שלכם מכיר את אלוהים בדיוק כמוכם. תודה, תודה רבה, אתם קהל נפלא, ואני מאחל לכולכם חילוניות רציונלית נעימה.

ניר יניב

משפט התקשורת

איך משפיעה התקשורת על בית המשפט? בקלי קלות: "על רקע התופעה המתגברת של מידור נשים ופגיעה בנשים שאינן מסכימות עם מידורן, שהופכת להיות תופעה מתגברת ומתרחבת", אמרה כבוד השופטת בדיון על החרדי המקלל, וקבעה שמדובר ב"עילת מסוכנות", לא פחות. התופעה לא מתגברת, הרי זה נונסנס מוחלט: מה שמתגבר זה הדיווחים. אבל הנה, זה כבר בפסק דין רשמי. מחר בוויקיפדיה.

הלל גרשוני

המושך בחוטים

המנגנון הפנים עיתונאי המאפשר ל"תופעת הדרת הנשים" לשלוט בכותרות ברודנות חסרת עכבות, מתעלם לחלוטין מנפש הקורא וכופה עליו נושא אחד, לא באמת חדשותי, באובססיביות של שטיפת מוח מכוונת. הצרכנים צריכים לשאול את עצמם: איך הפכה העיתונות ממשק מבוזר ותחרותי לגוש קרטלי המתעלם בבוטות מרצון הקורא וצרכיו? דומה כי ההתעללות העיתונאית בכולנו מרמזת כי העיתונות מופעלת על ידי גורם חיצוני. מי הוא?

גיל רונן

חג ההקצנה הדתית

חג בעייתי חנוכה. חגם של הקיצונים, החשמונאים. אם נחוג בגלל נצחון מעטים מול רבים, הרי אלו מעטים שכמעט המיטו אסון על רבים. ואם בגלל פך השמן, הרי שיכלו להדליק גם בשמן טמא ולא היו צריכים להחמיר ולחפש שמן טהור. כך או כך אנו חוגגים הקצנה דתית, ואולי לא במקרה נושאים אלה עולים לכותרות בתקופת החג האהוב.
בימים ההם בזמן הזה...

עמית קונסטבלר

דחיית סיפוקים

התמודדות עם פיתויים זה לא דבר פשוט. נדרש כוח רצון עצום כדי לקום לקור העז ולצאת מהפוך החם. כוחות נפש עזים יהיו למי שייצא מהסופר כשבעגלתו מונחים מוצרים מן הרשימה בלבד. גיבור ייקרא למי שיעמוד מול עוגת שוקולד משפריצת תותים ויניד בראשו. התמודדות עם פיתויים זה לא דבר פשוט. ובכל זאת, בואו ננסה יום אחד לא לדבר על הדרת נשים.

מוריה תעסן-מיכאלי

האח ואנחנו

בעוד שלשה ימים הכול ייגמר.לא עוד הדרות ותגים ונאומים חנפניים בטקסים ממלכתיים רק אנחנו והאח, רק אנחנו וערוץ 20. הפנים חמורות הסבר של יונית יהיו רק פרומו לאסי וארז ולמתמודד עם הצליאק והאופי הכובש שיחד עם דתי המחמד ש"רק אם כולם היו כמוהו" יתעמתו מול חולה העגבת עם העבר האפלולי והבחורה עם הביקיני הבוהק. כשהמסוממים יחזרו למסכים, החרבות יחזרו לנדנים.

איתמר פליישמן

הצביעות של המדינה

הצורך בטיפול בהדרת נשים חשוב וברור. אך ההתגייסות המאסיבית של התקשורת תמוהה. שהרי בנושאים אחרים הנוגעים לכבוד האישה, כמו 'החפצת האישה' בפרסומות ובתוכניות טלוויזיה, התקשורת עומדת מנגד, ואף משתפת פעולה. שהרי, במקרה כזה התגייסות למען הנשים תפגע כנראה בפרנסה. התשובה השכיחה היא שכל זה נעשה בהסכמה מלאה. מעניין. זה לא אותו תירוץ שנותנים החרדים כששואלים אותם לאחרונה על הדרה והפרדה?

אליהו ביטון

שר מהלב

בעבר הוחלט בגל"צ שלא להשמיע שירים בעברית לא תקינה. במשדר שנערך השבוע לכבוד חיילי המילואים בוצע שיר באנגלית שבעברית תקנית ועדינה נשמע כך: "אני חושב שאנו צריכים להיות במיטה, גבוהים כעפיפונים, יום וליל, מבצעים מין אוראלי. אני לא רוצה לגמור, לא רוצה שזה יסתיים". אם היו מוכנים להשמיע אותו בתחנה הצבאית גם בשפת הקודש התגובה לכך לא הייתה מסתכמת בשישים מילים.

איתמר פליישמן

גברים מאחורה?

לא צפינו במהלך השבועיים ההזויים בפרובוקציה גברית להתיישב בצידו האחורי של אוטובוס מהדרין. ומדוע? כי כל מתבגר מתחיל לא ישתכנע בטהרת כוונותיו של הפרובקטור. כולנו נלעג בסתר או בגלוי למיסטר פקרס התורן, ונביט בו כמי שנתפס בקלקלתו. אבל, אם הצלחנו להבין שישיבה בקרב נשים מסוגלת 'לעשות לו' משהו לגבר, למה אנו כה מריעים לזו שכופה על אברכים לעשות זאת איתה?

שמואל דרמר

המדרון התלול מחולל

הו, המדרון התלול והקדוש. בצדו האחד של ההר, חרדים מבוהלים החוששים שללא ההפרדה באוטובוסים ובמדרכות בית שמש, עוד ישבו יום אחד זקנים וזקנות ברחובות ירושלים. ומצדו השני חילונים מבוהלים החוששים שאם חיילים יצאו כשנשים שרות, יום אחד גם מוחמד יבוא אל ההר ואיראן והטאליבן והכל. חבל, כי בפסגת ההר הרי יכלו כולם לשבת יחד, לפחות עד שיבוא המשיח. או סזיפוס.

שלומי פרץ

דרך ארץ מתחת לחגורה

חז"ל משתמשים במונח "דרך ארץ" גם לציון קיום יחסי אישות בין אדם לאשתו. כשאומרים "דרך ארץ קדמה לתורה" לא מתכוונים לפרשנות הזו, אבל אולי גם היא תתאים כאן: לפני השקיעה וההשקעה בים התלמוד, החרדים הקיצוניים מוזמנים להביט בנשותיהם ולפרוש לדרך הארץ. אולי מתוך פרשנות רדיקלית כזו הם יבואו לידי הפרשנות הבסיסית למונח "דרך ארץ", פרשנות המובנת לכל ילדה בת שמונה.

ישי פלג

שוויון התערטלות

המעטים שמגינים על התנהגות החרדים הקיצונים טוענים שהחברה החילונית מתייחסת לאישה בצורה הרבה יותר גרועה, וראייה לדבר תמונותיהן של דוגמניות חשופות בשלטי החוצות בתל אביב. זו כמובן טעות גסה. בתנועה קלה של הצוואר ימינה או שמאלה, ניתן לראות כי לצידה של אותה מסכנה (שקיבלה המון כסף...) עומד גבר מסכן, חסר חולצה, שרוצה גם הוא למכור לנו חולצות.
זהו, ידידיי, שוויון.

שחר גרעין

כפיית הדת המתונה

הרב דב ליפמן מתנגד לדרכם של הקיצוניים בבית שמש: "שוברים את כללי התורה ולא אשתוק על כך." אבל, האם אין הרב מבקש לכפות את יהדותו המתונה על הקיצוניים? האם כפייה דתית משנה פניה כאשר היא משנה כיוון? מסתבר שעלינו להעביר את הדיון בהדרת נשים מהמרחב הדתי אל המרחב החוקתי. לא עוד "איש באמונתו יחיה" אלא "ללא הבדל דת גזע ומין".

שחר גולן

הדרת הכותרות

בעולם מתוקן תקשורתית, הכותרות הבוקר לא היו עוסקות בביזאריה ואזוטריה חרדית, אלא בנתון החשוב באמת על ירידת האבטלה לחמישה אחוזים, הנמוך ביותר מזה עשרים שנה. זה לא שצריך להתאמץ בשביל הכותרת, היא כבר כאן. ב'מעריב' אין לכך זכר בעמוד השער; ב'ידיעות אחרונות' הסתפקו בהפניית צד סתמית למוסף הכלכלי; ב'ישראל היום' הכריזו אמנם על "הישג היסטורי". אבל זו סתם חנפנות לנתניהו.

אלישע נדב

מהפכת הבורגנים של יו"ש

משלוחי רהיטים במחירים גבוהים, חברות כבלים נעדרות ואי קבלת שירות התקנה למכונת כביסה אלו הדברים שמזכירים לנו מידי פעם שאנחנו אזרחים מסוג אחר. 36 שנות התנחלות בשומרון בחנוכה הזה, ועוד לא הבנו שהמאבק היא לא על מאחזון בגבעה נטושה וזנוחה, אלא על התברגנות ממוסדת. לא מהפכנית, אבל נוכחת בעליל. נוער הגבעות עוד לא הבין שחזית המאבק היא מנוי לתיאטרון באריאל.

נעמה קלר

במקום שאין מדינה

מרכז מורשת מנחם בגין יעניק היום פרס לארגון השומר החדש עבור תרומה ייחודית למען עם ישראל. זכייתו של ארגון זה מצטרפת לזכיות קודמות של נפש בנפש ושל רבני צוהר. כולם ארגונים שממלאים פונקציות אותן הייתה אמורה למלא המדינה כחלק מתפקידה כמדינת הלאום של העם היהודי: הגנה על ההתיישבות, עידוד עלייה ומתן שירותי דת. מעניין מה בגין היה אומר על כך.


עדי ארבל

פרעה והטייקונים

פרשת השבוע מראה איך הפכה מצרים ל"בית עבדים”. פעם, לכל מצרי הייתה קרקע שעליה גר וממנה התפרנס. אבל בשבע שנות הרעב, נאלצו המצרים למכור את אדמתם ואת עצמם למלך. דיני הקרקעות והיובל שבתורה נועדו למנוע את הפיכת ישראל ל"בית עבדים”. כל אדם מקבל קרקע, ואם נאלץ למכור אותה, המכירה לא חלה לצמיתות. אף מלך או בעל-הון לא יוכל להשתלט.
ובימינו?

אראל סגל-הלוי

העם דורש צדק פואטי

המשוררים דורשים מהמדינה תמיכה ומייסדים איגוד משוררים, ואני דורש מהמשוררים שיכתבו שירים שאפשר להבין. אתם לא יכולים לכתוב לעצמכם בשפת סתרים סודית, ולהלין על כך שכולנו חסרי תרבות. מי שמדבר בג'יבריש שלא יצפה להבנה. ריה"ל, ביאליק, רחל ואלתרמן כתבו אל הקורא, ואילו היום הקורא מפריע לאוטנטיות. אלא שאת האוטנטיות שלכם אני לא צריך לממן. אם אתן מחפשים הבנה תכתבו אלינו.

רועי זמיר

אשמת נתניהו

זה ביבי שאשם בכל. בגללו הכותרות עוסקות בהדרת נשים, יריקות בבית שמש, הרכב בית המשפט ומחירי הקוטג' והדיור. זוכרים את ימי רבין ופרס, ברק, שרון ואולמרט? אז היה אקשן אמיתי. מיתון, פיגועים, החרבת ישובים, אינתיפאדות, יריות בגילה, בתי קפה מתפוצצים בנתניה וטילים על חיפה, מעטפות, איים יווניים. נו, מה הפלא שאז אף אחד לא דיבר על הדרת נשים ומחירי הדלק?

אסף ליבוביץ

דת השַמָּש

מי צריך את השַמָּש? אנשים ממשיכים להדליק אותו למרות שאור החשמל מבצע את עבודתו היטב. השמש הוא מעין בוהן הפנדה, שריד ארכאולוגי שממשיך לחיות מכוח האינרציה. תאמרו: הרי כל הדת מבוססת על ארכאולוגיה כזו. אמת: גם בוהן הפנדה שרירה וקיימת, ולא קוטעים אותה. אבל מה שאפשר לשנות במסגרת הכללים הקיימים, יש לשנות. זו הרפורמה שיש לעשות ראשית לכול: חזרה לפשטות ההלכתית, ללא גמלונים מיותרים.

הלל גרשוני

חנוכריסמס בתל-אביב

כל כך יפה החנוכה הזה עד שרחובות תל אביב מקושטים בעצי אשוח, ומבצעי כריסמס מציפים את החנויות. כמעט כל התרבויות מקיימות פסטיבלי אור בימים הקצרים והחשוכים של השנה. ואילו רק אנחנו מתעקשים לחגוג חג של תרבות אחרת כשיש לנו מתחת לפנס חג מקסים משלנו. במקום להיות גאים בשלנו, אנו רועים בשדות זרים. מעניין מה מתתיהו היה אומר על זה.

רינה ארטשטיין

בראנז'ה, תנוחי

מקהלת המדיה מזמרת שצריך להציל את ערוץ 10, שכן אחרת הלכה לה הדמוקרטיה. אלא שככל הידוע לי, הדמוקרטיה מבוססת על עקרון 'שלטון העם'. והעם הזה בחר את שלו כשהדיר את רגליו מהערוץ, על שנינויותיו של רביב דרוקר ותכניות הריאליטי המקושקשות שלו. בשביל פרויקט סעד מסובסד לאנשי טלוויזיה לא פופולאריים אין צורך בערוץ 10, בשביל זה יש לנו כבר את רוממה.


דניאל רוזנברג

מי שמשקיע שוקע

מי שביקש להקפיד על פלפולי הלכות בסוגיות ההפרדה והצניעות מוצא את עצמו נלחם על הליבה ממש. מי שנאבק על סוגיה פסבדו-הלכתית כמו ההפרדה באוטובוסים, הגיע מהר מאוד למאבק על סוגיה הלכתית מובהקת כמו הפרדה בחדר הכושר ובבריכה. אנחנו רגילים לחשוב ש "כל המרבה הרי זה משובח", אבל בכל הנוגעות לחברה ולמרחב הציבורי אין ואקום. להקפדת יתר יש מחיר, גם בהיבט ההלכתי.

עדי שרצר

מדירים את התפילה

בלי להיכנס לאירוע המסויים ותיארוכו, ולערוץ בו הוא שודר, הנושא אכן בעייתי. הצורך להתפלל ברכבת במניין תפילת שחרית הוא צורך אמיתי, ויש בו ניצול זמן יקר של בוקר למאות אנשים, אבל כל זמן שלא הוקצה בפירוש מקום מיוחד לכך מטעם הנהלת רכבת ישראל הדבר מצריך היענות ונכונות של שאר הנוכחים בקרון. לצערי באוירה הציבורית הנוכחית אנחנו הולכים ומאבדים את הרצון הטוב.

אורי הולצמן

הדמוקרטיה נחלשת מבפנים

קו ישר עובר בין אוזלת היד של מערכת אכיפת החוק בהתמודדות עם מפגעי תג מחיר, להחלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק לאזרחים שהשתתפו בפיגוע מרמרה. שני המקרים מבטאים את אחת הרעות החולות בחברה הישראלית – חולשת הדמוקרטיה הישראלית בהתגוננות בפני מהרסיה מבפנים, וניצול חולשה זאת בידי הקצוות המטורפים. הרוב הציוני הדמוקרטי השפוי דומם, ומפקיר את השיח ואת החברה לידי הטרוף.

אורי הייטנר

על הדרה צריך לשלם

הזעזענו? יפה. עכשיו מעשים.

יש המון עיסוק בהדרת נשים, אבל אין כמעט שום הישג במאבק, שום מהלך מתקדם שיגרום לכך שהמדירים ישלמו מחיר. אם לא יהיו הישגים, התוצאה של העיסוק הנרחב עלולה להיות שפשוט סף הרגישות שלנו יעלה ונפסיק להזדעזע. מה צריך לקרות? הפסקת הקצבות וביטול זכיונות לארגונים וחברות מדירים, קנסות וסנקציות פליליות. אחרת, המדירים פשוט ילמדו שאין ממה לחשוש.

שחר אילן

ראיית המציאות קורעת את העם

חלק מהשמאל באמת מאמין שהתקשורת מאוזנת, בתי המשפט לא מוטים ואם תרצו סתם רודפים את כל מי שלא חושב כמותם. תפיסת מציאות זו כל כך שונה שלא בטוח שאפשר למצוא נקודה משותפת בינינו. כאשר רוב העיתונאים באמת מאמינים שהם אובייקטיבים. השמאל בטוח שאין הדרת "ימנים" מהאקדמיה. ובתי המשפט הם טהרת המקצועיות. איך אפשר לגשר על תפיסת מציאות כל כך שונה?

אמוץ אייל

על תקשורת וערסים

לערס הישראלי יש לב טוב. הוא יכול לאהוב, להסתחבק, להצחיק וגם לתמוך. אבל הסיבה שכולנו שונאים ערסים היא שאת התכונות הטובות הם בד"כ מחניקים. במקום זה הם מסתלבטים, משפילים, מכים, 'מחממים' אנשים אחד על השני, משקרים, דוקרים ויורקים. כאשר הם מתדרדרים לעבריינות הם תמימים כשלגיה. 

התקשורת הישראלית הפכה לאותו ערס שנוא. אולי אם יעמידו אותה לדין היא סוף-סוף תשים כיפה.

אריק גרינשטיין

איפה ההומור של הימין?

ההדרה האמיתית היא הדרת ההומור העצמי. במקום שדברי החנופה על ראש הממשלה יתקבלו בגיחוך הראוי, בימין חוזרים לזמירות הקבועות על כך ש"רודפים את נתניהו". זה כמובן נכון, אבל יותר מדי נשמע כמו האישה המוכה המסרבת שיכו את בעלה.
שוב ושוב מוכח שהומור פוליטי יש בעיקר בשמאל (שהרי אין באמת הסבר רציונאלי אחר להסכמי אוסלו) וחבל.

עקיבא נוביק

בשבח היופי הוירטואלי

יש כמה יתרונות לשימוש בדוגמניות תוצרת המחשב בפרסומות, הראשי שבהם הוא שמעתה יהיה ברור מראש ולכל שמדובר בדמות בדיונית, שאין סיכוי לחקות. יש מצב שזה יחסוך כאב אנורקטי לכמה וכמה נערות.
עוד יתרון הוא שזה יצמצם את מספר הדוגמניות, ולכן את מספר הסלבס שכל מה שיש להן זה רק גוף נאה. 
בקיצור, יופי של הדרת נשים.


תומר פרסיקו

הדרת גברים נשכחת

השיח על הדרת נשים נעשה אוטומטי עד כאב. האיסור על גבר לשמוע זמרת אישה הוא הרבה יותר הדרת גברים מאשר הדרת נשים. אני לא יכול ללכת להופעות של ריטה, אבל ריטה יכולה ללכת להופעה שלי. בקווי המהדרין גברים מודרים מלשבת מאחור ופעמים רבות האוטובוס בחלק של הגברים צפוף עד כאב בעוד שלנשים יש כיסאות ריקים. אז מי באמת המודר פה?


הלל גרשוני

תג המחיר של היהודי הנצחי

מצד אחד, העובדה שבאירופה מתעניינים בפעולות תג מחיר מחמיאה לנו. אין ספק שזוהי התנהגות אבירית. עוד לפני שהחבר'ה האלה דואגים לאזרחים שלהם, הם דואגים לנו.  

מצד שני, העובדה שמנהיגי מדינות חזקות ונאורות רואים בשניים- שלושה חוליגנים את המקור לטרדות העולם, מצלצלת מוכר מדי. היום הם יושבים על גבעה בשומרון, מחר הם ישבו על ראש הגלובוס ויספרו את הכסף שהסתירו בזקן.  

טל רפאל

ברק מחזק את הקיצונים

כשברק מתעלם מהסיכומים שלו עם מועצת יש"ע נחשפת צביעותו של הממסד ביחס ל'מתונים'. יש מתונים להם מקובל למסור נשק, מימון ושטחי מולדת, ויש מתונים שההגינות של קיום ההסכם עמם נשללת מהם בבוטות. פיצוץ ההסכם עם מועצת יש"ע הוציא את האוויר מהאמינות שעוד נותרה להם, והעניקה רוח גבית לאנרכיסטים בגבעות. כשידברו שוב על 'קיצונים משני הצדדים', יש לזכור מי הביא לזאת.

עקיבא ביגמן